צריך האדם לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו הטוב אינו רשע, כי אין יהודי שאין בו איזה מעט טוב, ממעשה טוב או מצווה שעשה, ואפילו אם אותו הטוב הוא לא טוב בשלמות ויש בו פסולת הרבה, אף על פי כן חייב לשמוח במעט טוב הזה בבחינת "עוד מעט ואין רשע", שעל ידי המעט הזה - על ידי זה אינו רשע, כי זה בחינת "מעט האור דוחה הרבה מהחושך" - שהנקודה טובה הקטנטנה שמצאת בעצמך דוחה הרבה מהפסולת (העוונות) שלך שמקיפים את אותה הנקודה טובה, וזה מה שקרה אם עם ישראל בחטא העגל, שלכאורה רואים שהם עברו על העברה הכי גדולה בתורה - עבודה זרה, ואף על פי כן משה רבנו ביקש רחמים לפני הקב"ה על ידי זה שמצא בכל אחד מישראל נקודה טובה קטנה, ועל זה נאמר "שחורה אני ונאוה" - שחורה אני במעשה העגל, ונאוה בהקמת המשכן, כי מיד אחרי שחטאו בחטא העגל נצטוו להקים את המשכן, וממה הקימו את המשכן? "כל נדיב לב יביאה את מלאכת המשכן" - כל אחד הביא כנדבת ליבו למשכן, חלק הביאו כסף, זהב, נחושת וכו', ואז למשכן היה את כל הגוונים, כמו שמשה רבנו מצא בכל אחד נקודה טובה, וידוע שבכל אחד יש נקודה טובה שאין בחברו, ואז היו לנקודות טובות את כל הגוונים, ואז נתרצה ה' יתברך למשה". (מליקוטי הלכות)
הפתק הגאולה
 |
| הפתק הקדוש: צילום של פתק הגאולה ששלח רבי נחמן מברסלב לרבי ישראל בער אודסר בדרך נס, ובו גילה את שיר הגאולה שעל ידו יגאלו עם ישראל: "נ נח נחמ נחמן מאומן". |
הירשם ל-
רשומות (Atom)